מצוינות פינת הכלה

עדי אלטשולר

עדי אלטשולר היא מייסדת בתי הספר המכילים ומנכ"לית עמותת אינקלו

ענת גרינשטיין

ד"ר ענת גרינשטיין היא מנהלת מחקר, הדרכה ופיתוח פדגוגי בעמותת אינקלו

מצוינות פינת הכלה

חינוך הוא התהליך שדרכו אנו הופכות להיות חלק מהחברה. דרך החינוך אנו לומדים מה מצופה מאתנו ולמה אנו יכולות לצפות מאחרים, למה ניתן לשאוף ולמה צריך לבוז. אנו לומדות להבחין בין יוצא הדופן הייחודי לבין העלוב והנתעב. חינוך ולמידה מתרחשים כל הזמן ובכל מקום, כשמערכת החינוך הפורמלית מהווה רק חלק אחד, אם כי משמעותי, בו. ברור אם כן שדיונים על מצוינות ושוויון בחינוך קשורים קשר הדוק לשאלות חברתיות, ערכיות, ופוליטיות כגון, מהי החברה שבה אנו חיות כיום, באיזו חברה נרצה לחיות, ואיך ניתן להגיע מכאן לשם.

זה שיר על מצוקה שכונתית שלנו
אני שר אותו ועצוב לי בפנים
זה שיר על בעיה חברתית אצלנו
אני מזמזם אותו ורע לי מבפנים
גם אם תהיה לצידי
זה לא יספיק לי אף פעם
אם תבוא לקראתי
זה רק יגדיל את הפער
אם תצבע ותשתול גם פרחים מבחוץ
מבפנים זה עדין כואב לי
אז אני שר
שיר מוכר
של מקופחים.
(קובי אוז, "שיר על מצוקה שכונתית")

מערכות חינוך מדינתיות הופיעו בעולם המערבי במהלך המהפכה התעשייתית וכחלק מהשינויים הכלכליים והחברתיים המהירים שבאו עמה. לאחר סיום מלחמת העולם השנייה והתבססות מדינת הרווחה התפתחו מערכות חינוך מדינתיות המכשירות תלמידים מסוימים למקצועות תעשיה ויצור ותלמידים אחרים למקצועות אקדמיים. בישראל התקיימה הפרדה בין בתי ספר עיוניים ומקצועיים, ובמקביל התקיימה מערכת חינוך מיוחד שרבים מבוגריה המשיכו את חייהם במוסדות שונים ונפרדים ולא כחלק מהקהילה. עם השנים נמתחו ביקורות על מודל זה בשל הנצחת פערים בין מרכז לפריפריה, בין אנשים ממוצא אתני שונה ובין שכבות מבוססות לשכבות מוחלשות. ההפרדה בין חינוך עיוני לחינוך מקצועי נתפסה כהסללה המונעת מתלמידים מקבוצות מודרות לממש את הפוטנציאל שלהם. ביקורת דומה נמתחה במקביל על ההפרדה בין החינוך המיוחד לחינוך הרגיל, הן בשל הייצוג הגבוה של תלמידים מקבוצות מודרות חברתית במוסדות החינוך המיוחד, והן בשל הציפיות הלימודיות הנמוכות בחינוך המיוחד וההפרדה מהסביבה הקרובה שמנעו מהבוגרים לרכוש את ההון התרבותי והחברתי לצורך חיים עצמאיים בקהילה.

ביקורת זו, יחד עם שינויים מקומיים וגלובליים בכלכלה ובעבודה (מעבר של המערב לכלכלת ידע ושירותים ודחיקה של עבודות ייצור, חקלאות, טיפול ובנייה לעולם השלישי או למהגרי עבודה) הביאה לסגירת בתי ספר מקצועיים ולמגמות של שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל. יחד עם זאת, ביטול ההפרדה בין מסלולי הלימוד השונים נעשה עדיין בתוך הגדרה צרה של חינוך ומצוינות, המשאירה תלמידים רבים בעמדת שוליים מבחינה לימודית וחברתית. במסגרת גישה חינוכית זו נתפס צמצום פערים כיכולת של מערכת החינוך להביא כמה שיותר מהתלמידים לתפקוד בטווח צר והיררכי של יכולות: עבודה בתעשיות עתירות ידע למצוינים ביותר, עבודות הדורשות תואר אקדמי למצוינים פחות, ויכולת להחזיק בעבודה ולהתפרנס לכל השאר.

יודע אתה מה שהנך – אתה פלא
אתה יחיד ומיוחד
אתה פלא
בכל העולם כולו
אין עוד ילד אחד בדיוק כמותך
אתה פלא
אתה יחיד ומיוחד.
והבט בגופך – איזה פלא הוא
רגליך, ידיך, אצבעותיך הזריזות
האופן שבו אתה מתנועע
אתה פלא
עשוי אתה להיות כשייקספיר
מיכאל אנג'לו בטהובן – את פלא!
טמונה בך היכולת לכל דבר
כן, פלא הנך.
(חוה אלברשטיין, "פלא")

גישת החינוך המכיל, שהחלה להתפתח בעולם בעשורים האחרונים, אינה שואפת לצמצם פערים על ידי צמצום השונות בין הלומדים אלא להפך, על ידי יצירת מערכת החינוך גמישה ומגוונת, העונה על צרכים שונים ומספקת הזדמנות שווה ללמידה והתפתחות עבור כל הלומדים. במקום להקצות משאבי טיפול על מנת להתאים את התלמידים למערכת, בתי ספר מכילים מעצבים סביבות חינוכיות התומכות בדרכים שונות ללמידה, חקר והתנסות במרחב משותף, כך שכל ילד יוכל למצוא הזדמנויות ללמידה והשתתפות פעילה.
חינוך מכיל יוצא מתוך הנחה שלכל אדם יש את הזכות הבסיסית להשתתף ולקחת חלק, והמשימה הראשונה של בית הספר היא ליצור קהילה בה לכל אחד יש מקום, משמעות ובטחון. יש בינינו שונות אינסופית, וחינוך במהותו הוא תהליך של שינוי והשתנות. המגוון האנושי הוא נכס, ומערכת חינוך מכילה שואפת להכיר את השונה ולבנות את המשותף, להגדיל את מגוון הסביבות והתנסויות החינוכיות של התלמידים, ולתמוך בבניית קשרים חברתיים עם אנשים שונים. בתוך כך שם לו החינוך המכיל ליעד לעודד עצמאות, לטפח את יכולתו של כל תלמיד לקחת תפקיד מוביל בחייו וליצור תרבות המאמינה ביכולתה של כל ילדה ללמוד ולהתפתח, מציבה ציפיות גבוהות לכלל הלומדים ומעניקה להם את הכלים להפוך למומחים בלמידה.

גישת החינוך המכיל, שהחלה להתפתח בעולם בעשורים האחרונים, אינה שואפת לצמצם פערים על ידי צמצום השונות בין הלומדים אלא להפך, על ידי יצירת מערכת החינוך גמישה ומגוונת,

עם תחילת שנת הלימודים תשע"ט, פתחנו חמישה בתי ספר מכילים יסודיים ראשונים בישראל, יחד עם משרד החינוך, כדי לייצר מערכת חינוך מצוינת, כזאת שמגדילה ומרחיבה את ההזדמנויות של כלל הלומדים לצמיחה והתפתחות בעולם. לשיטתנו, ההתפתחות היא אוניברסלית, בכך שלכולנו יש את הדחף הפנימי והיכולת לצמוח ולהתפתח, ויחד עם זאת כיווני הצמיחה רבים ושונים וכוחותינו הפנימיים מתעצבים ובאים לידי ביטוי דרך יחסינו עם הסביבה. הצמח יודע מתוך עצמו לגדול אל עבר האור, אך צמיחתו תלויה תמיד במים אדמה ושמש. כך גם בני האדם התלויים בסביבתם החומרית והחברתית כדי ללמוד ללכת, לדבר, לדאוג לעצמם או להשיג את מטרותיהם ושאיפותיהם. כיווני הצמיחה שלנו שונים ומגוונים. לא כל ילדה תלמד ללכת או לדבר. חלק ילמדו לתקשר בשפת הסימנים או בהקלדה, חלק ילמדו לדחוף את עצמם בכיסא גלגלים או לסמן בתנועות עיניים לאן ירצו שידחפו אותם. חלקינו נלמד לתכנת, לצייר, לתכנן ערים או בניינים, לדאוג לבעלי החיים, לטפח עציצים, להנהיג מהפכות, להצביע על קלקולים שדורשים תיקון או להתפעל מיפי הבריאה. מצוינות היא היכולות והנכונות להיות תמיד בתהליך של למידה – להרחיב את מגוון התחומים בהם אני מתנסה ולהעמיק את ידיעותיי ושליטתי בתחומים המעניינים אותי.

מצוינות היא היכולות והנכונות להיות תמיד בתהליך של למידה – להרחיב את מגוון התחומים בהם אני מתנסה ולהעמיק את ידיעותיי ושליטתי בתחומים המעניינים אותי.

מצוינות לכולם

תפיסה של מצוינות כהישגים טובים יותר משל אחרים מניחה כי תחרות היא המצב הטבעי או הרצוי בקרב בני האדם, וכי מצוינות היא בהגדרתה נחלתם של מעטים בלבד – ביצועים מעל לממוצע נחשבים כתוצאה סבירה, ומצוינות נתפסת כדירוג בעשירונים העליונים. רפורמות חינוכיות השואפות לצמצום פערים ומבוססות על הגדרה זו של מצוינות יוצרות למעשה מצב בלתי אפשרי שבו המסר הוא שכולם יכולים להצליח אם רק יתאמצו מספיק, בה בשעה שהצלחה מוגדרת כהישגים מעל הממוצע – דרישה מופרכת מבחינה סטטיסטית והרסנית מבחינה נפשית. בנוסף, רפורמות להעלאת מצוינות המבוססות על תחרות ודירוג נושאות בחובן את הסכנה לאינפלציה בדרישות ולהארכת המרוץ להשגת עוד ועוד תעודות ותארים, בלי לשנות בצורה משמעותית את היכולת של הלומדים להשתלב בעבודה או להרגיש אדם תורם ומוערך בחברה ובקהילה.

מצוינות לכולם לא נוצרת מדירוג של הישגי התלמידים אחד ביחס לשני, אלא מפיתוח מומחיות בלמידה והתקדמות מרבית בנתיב ייחודי. מומחיות בלמידה היא היכולת לזהות הזדמנויות למידה שמעניינות אותי, להציב מטרות ויעדים, להכיר את הדרכים היעילות עבורי ללמידה, את החסמים ואת הדרכים לעקוף אותם. היא כוללת את היכולת לזהות מקורות ידע ולבנות רשתות למידה תומכות. יש הלומדים מעשיה, יש מקריאה ויש מהתבוננות. יש דברים שנעדיף ללמוד לבד ודברים שנעדיף ללמוד בקבוצה. בבתי הספר המכילים אנו מעצבים סביבות למידה חכמות וגמישות המאפשרות לכולם להתנסות בדרכי למידה שונות ולמצוא את מה שעוזר להם ללמוד. בנייה של תוכנית למידה אישית (באחריות משותפת של התלמיד, ההורה והמחנכת ושאר מבוגרים משמעותיים ומבוססת על מטרות שנקבעות במשותף דרך שיחות אישיות ואמצעים אחרים לאורך השנה) מאפשרת בניה והרחבה של יכולות כמו בנית תוכנית פעולה ורפלקציה – מיומנויות חיוניות לפיתוח עצמאות ומומחיות בלמידה.

התמקדות בפיתוח מומחיות ייחודית בלמידה לא מגדילה רק את יכולת הלמידה של כל לומד בפני עצמו. הימצאותם של לומדים שונים העוסקים בפעילות שונה סביב אותו נושא או בתחומים שונים במרחב למידה משותף מרחיבה את כלל הידע והמומחיות העומדים לרשותנו, והכלה פדגוגית כוללת את היכולת לרתום את המגוון האנושי בבית הספר להעשרת הלמידה. כאשר כולם ממוקדים בפיתוח מומחיות בלמידה הסביבה מאפשרת חשיפה לאסטרטגיות למידה מגוונות, והלומדים יכולים להדגים זה לזה דרכים שונות להשגת מטרות לימודיות, אישיות וחברתיות. כך המגוון האנושי בכיתה הופך לנכס במקום לנטל.

מצוינות לכולם לא נוצרת מדירוג של הישגי התלמידים אחד ביחס לשני, אלא מפיתוח מומחיות בלמידה והתקדמות מרבית בנתיב ייחודי.

יואב, תלמיד כיתה א' באחד מבתי הספר המכילים שפתחנו השנה, שונא לשבת בכיתה לאורך זמן. הוא יוצא ומסתובב במסדרון ובחצר. כשהמורה ישבה אתו בחצר לשיחה אישית היא הבחינה שהוא מתעניין בשיח הגרניום הלימוני. יואב והמורה ניקו יחד את האזור בו צומח הגרניום ויואב ביקש להיות אחראי על השיח. כשילדים נוספים הצטרפו וביקשו גם הם לטפל בשיח יואב חישב יחד איתם כיצד ניתן לחלק את ההשקיה באופן צודק. הם תרגלו ביחד חשבון, יכולת פתרון בעיות וקונפליקטים, מנהיגות ושיתוף פעולה.

בנוסף, מצוינות לכולם לא כוללת רק את התלמידים. מערכת חינוך מכילה היא מערכת בה גם צוותי ההוראה, הורים, בית הספר כארגון ומערך התמיכה הנרחב יותר נמצאים בלמידה והתפתחות מתמדת. על מנת לספק סביבה חומרית, רגשית, חברתית ולימודית התומכת בצרכי ההתפתחות של כולם נדרשת מערכת ותרבות ארגונית המאפשרת למידה הדדית בין הורים, מורים ותלמידים. עבודה משותפת של אנשי צוות מתחומים שונים באותו מרחב היא הכרחית ליצירת סביבת לימודים גמישה ומגוונת מספיק לענות על הצרכים של לומדים שונים. עבודת צוות זו דורשת ומאפשרת הזדמנויות ללמידת עמיתים – מהן החוזקות של כל אחד מאנשי הצוות? מה האסטרטגיות בהן הם משמשים? מה מאפשרת הוראה משותפת של מורה לספורט ומורה לעברית? גם הפגישה עם תלמידים שונים לאורך השנים, כמו גם ההשתנות של הלומדים והמורים עצמם מחייבות זמן להכרות ולמידה מתמדת של הצרכים והאפשרויות. תרבות ארגונית וסדירויות מערכתיות שמאפשרות לצוותים חינוכיים ללמוד זה מזה, מהתלמידות ומההורים הן מרכיבים חיוניים במצוינות חינוכית.

מצוינות לכולם לא כוללת רק את התלמידים. מערכת חינוך מכילה היא מערכת בה גם צוותי ההוראה, הורים, בית הספר כארגון ומערך התמיכה הנרחב יותר נמצאים בלמידה והתפתחות מתמדת.

מצוינות מגוונת

בעיה נוספת בהסתמכות על הישגים במבחנים סטנדרטיים היא העבודה שהם בוחנים טווח צר ומצומצם ביותר מתוך הידע האנושי. מבחני פיזה בוחנים הישגים בקריאה, מתמטיקה ומדעים, ומבחני המיצ"ב מתמקדים בשפה (עברית או ערבית), אנגלית, מתמטיקה, ומדע וטכנולוגיה (בכיתה ח'). תחומי דעת מסורתיים נוספים, כגון מדעי הרוח, מדעי החברה ואמנות מקבלים מעמד משני, ומיומנויות חשובות כגון נגרות, מכונאות, בישול, תפירה, גינון, בניה ועוד, נזנחים כליל. תחומים נוספים, כמו היכולת לעבוד בשיתוף פעולה, לדאוג לעצמנו ולאחרים, לאהוב זה את זה או לריב זו עם זו כמעט לא מוזכרים כהיבטים של מצוינות.

אנו זקוקים למגוון נרחב של יכולות על מנת לקיים חברה אנושית משגשגת ותומכת. ידע שבעבר נלמד בקהילות וכיום לא בא לידי ביטוי במערכת החינוך, כמו בישול מחומרי גלם מקומיים ועונתיים, תיקון ושיפוץ חפצים ומבנים, או בניה מחומרים ממוחזרים, יכול להיות רלוונטי ומשמעותי לחיים בעתיד הקרוב, לצד כלים טכנולוגיים ובשילוב איתם. אין לדעת מה ילד יום, ושימור וטיפוח מגוון תחומי ידע ייחודיים הוא חיוני, לא ככלי לחזרה לעבר אלא כהרחבה של הבסיס ממנו יבנה העתיד. מערכת חינוך מכילה בנויה על מגוון תחומי דעת ודרכי לימוד ללא הסללה. האפשרות ללמוד חמש יחידות פיסיקה לצד צילום, עיצוב שיער, או טיפול בגיל הרך, מאפשרת לכל תלמיד להרחיב את תחומי הידע שלו ולשאוף למצוינות לא רק בחיי העבודה אלא גם בטיפוח חיי פנאי וקשרים חברתיים, קהילתיים ומשפחתיים. היא מאפשרת לתלמידים בעלי תחומי עניין, יכולות ושאיפות שונות להיפגש זה עם זה ברחבי בית הספר, להכיר איש את רעהו ולבנות קשרים מגוונים. יכולות אלה הן חיוניות לא פחות לחיים במאה ה-21 מידע במתמטיקה, מדע וטכנולוגיה. הכלה חברתית – היכולת להרחיב את מושג החברות, לזהות, להעריך ולטפח דרכים שונות בהן תלמידות מתקשרות זו עם זו, ויצירת אקלים בית ספרי בטוח ותומך – היא נדבך חיוני בטיפוח מצוינות חינוכית.

טיפוח מצוינות אינו כולל רק שילוב של מגוון תחומי דעת אלא גם שימוש במגוון של דרכי למידה לצורך השגת אותם יעדים. לימוד אותיות יכול להתבצע בכתיבה סביב שולחן, אך גם דרך זיהוי אותיות בטבע ובסביבה העירונית, שימוש בגוף ליצירת האות, כתיבה עם מגנטים או המצאת מכונה דמיונית לכתיבת מילים. טיפוח מצוינות דורש שימוש בסביבות למידה מגוונות – בכיתה, בסדנאות, בחללי עבודה, במסדרון, בחצר ובשכונה.

הרחבת מגוון דרכי הלמידה מסייעת לתלמידים שמתקשים בלמידה מסורתית, אך גם מעמיקה ומרחיבה את הידע של כלל הלומדים בכך שהיא מאירה נקודות מבט נוספות על אותו נושא ומאפשרת לכלל הלומדים להתנסות לגלות את צורות הלמידה היעילות עבורם. מצוינות בחינוך המכיל כוללת בתוכה את התנועה בין מיקוד, שכלול והעמקה של ידע בתחומי העניין של התלמיד, לבין הרחבת היכולות על פני מגוון של תחומים ודרכי למידה.

הזכות לשנות ולהשתנות

מצוינות לשיטתנו היא הגדלת היכולת של כלל הלומדים לפעול בעולם, ליצור דברים ואפשרויות חדשות ולשנות את הדורש שינוי. הכרות והבנה של ידע קיים היא חשובה ומשמעותית, אך המצוינות מתקיימת ביכולת להביא את הידע לכדי פעולה בעולם. הסתמכות על מבחנים סטנדרטיים לצורך מדידת מצוינות מצמצמת את היכולת לפעול בעולם בכך שהיא מתמקדת אך ורק במה שכבר ידוע (על משוואות, פתרון תרגילים או מדידת זוויות במשולש, הבנת אירועים מסיפור או עובדות מטקסט עיוני, אוצר מילים באנגלית וכו'), ומתעלמת מהדרכים החדשות והמפתיעות בהן ניתן להשתמש בידע זה (בניית מדף שמתאים לפינה בחדר, האופן בו שירה של נורית זרחי השפיע על יחסי עם אמי, חיפוש סרטון הדרכה לקישוט עוגות בבצק סוכר או ליצירת צבעי מאכל טבעיים, יצירת GIF המביע בדיוק את רגשותיי או תכנות אפליקציה).מבחנים סטנדרטיים, בהם השאלות והתשובות ידועות מראש, אחידות לכולם ובעלות תשובה נכונה אחת בלבד, אינם יכולים לחשוף, להעצים ולהעריך את הדרכים השונות והמגוונות בהן הידע משמש להגדלת יכולת הפעולה וליצירה בעולם.

מספרת אלכס, אימא לילד על הספקטרום האוטיסטי: "הם אמרו לי בבית ספר שהוא לא לומד, לא כותב במחברת, לא מוכן לעשות מבחנים. הם אמרו שהם לא יודעים מה לעשות איתו. אבל לפני כמה ימים, כשהיינו במגרש משחקים, הוא בקש ממני למדוד כמה זמן לוקח לו להתגלש במגלשה… הוא מאוד אוהב שאני מודדת לו זמנים. אחר כך הוא הוריד את הגרביים ובקש שאמדוד שוב. הוא אמר שהוא יתגלש יותר מהר בלי הגרביים. שאלתי אותו 'למה?'. מסתבר שהוא ראה כמה ימים קודם איזו תוכנית בטלוויזיה והסבירו שם על חיכוך. הוא חשב שבלי הגרביים הוא יתגלש יותר מהר כי יהיה פחות חיכוך. וזה ילד שאומרים עליו בבית ספר שהוא לא יכול ללמוד כלום."

הגדלת היכולת לפעול בעולם מצריכה הגדלה של ההיכרות שלי עם עצמי ושל הידע שלי על נסיבות חיי, על כוחותיי, על חולשותיי. היא מצריכה ידע על אחרים בעולם – מיהם האנשים סביבי (במשפחה, בבית הספר, בעיר, במדינה, בעולם)? מהם הקשרים שיש לי עם האנשים סביבי ואלו קשרים הייתי רוצה שיהיו לי איתם? מהם המבנים החברתיים, החוקים והמוסכמות שבתוכם הם פועלים? ומה דעתי עליהם? אלו ערכים חשובים להם? בנוסף נרצה להגדיל את הידע וההבנה של העולם סביבנו – עולם החי והצומח, חומרי בניה ויצירה, חוקי הפיזיקה, התפתחויות טכנולוגיות, היסטוריה, ביולוגיה, תחבורה, גאוגרפיה, אקולוגיה), על יחסי עם העולם הזה, ועל האפשרויות שהוא מזמן לי. ברור מאליו שסוגים אלה של ידע ולמידה, שהם כה ייחודיים ותלויי הקשר, לא יכולים להיות מוגדרים מראש באופן אחיד ואובייקטיבי.

יתרה מכך, כאשר אנו מגדירות מצוינות כהגדלת אפשרויות הפעולה בעולם, עצם הלמידה מרחיבה ומגדילה את הידע האפשרי בדרכים חדשות, מפתיעות ובלתי צפויות. הלמידה שלי על עצמי עוזרת לי לגלות את היכולות והנטיות הקיימות בתוכי, ולהשתמש בהן לצורך גיבוש והשגה של שאיפות ומטרות. הלמידה במרחב משותף עם אחרים, בעלי נקודות מבט, יכולות, חולשות ושאיפות שונות משלי מאפשרת העמקה והרחבה של הידע שלי על עצמי ועל העולם, ואף יצירה של ידע ואפשרויות פעולה חדשות הלוקחות בחשבון את מגוון השותפים לדרך. למערכת החינוך, כמוסד חברתי המתווך בין הלמידה בבית ובמשפחה לחיים בחברה הכללית, יש תפקיד מכריע בקידום היכולת של כלל התלמידים לבנות קשרים, בריתות ורשתות תמיכה המאפשרות ומגדילות את יכולת הפעולה שלנו בעולם. בריתות וקשרים עם אנשים הדומים לנו, כך שנחוש שייכות והבנה, נחקור לעומק תחומי עניין משותפים , או נחלוק אוכל אהוב. בריתות וקשרים עם אנשים שונים מאתנו, בעלי כישורים המשלימים את אלה שלנו, בעלי דעות ונקודות מבט שונות משלנו, בעלי צרכים שונים משלנו, כך שנרחיב את יכולתנו להבין את העולם ולפעול בעולם.

דע לך
שכל רועה ורועה
יש לו ניגון מיוחד משלו
דע לך
שכל עשב ועשב
יש לו שירה מיוחדת משלו
ומשירת העשבים
נעשה ניגון של רועה.
(נעמי שמר, "שירת העשבים")

מצוינות לשיטתנו היא הגדלת היכולת של כלל הלומדים לפעול בעולם, ליצור דברים ואפשרויות חדשות ולשנות את הדורש שינוי. הכרות והבנה של ידע קיים היא חשובה ומשמעותית, אך המצוינות מתקיימת ביכולת להביא את הידע לכדי פעולה בעולם.

סיכום: מיוחד כרגיל

כדי להעצים את הזדמנויות הצמיחה של חינוך במאה ה-21, ולעמוד באתגרים הבאים עמן, עלינו ליצור מערכת חינוך וחברה, מכילות שבהן כולם שותפים וכולם מיוחדים. חינוך המכיר בכך שכולנו (בני אדם וחיות אחרות) מהווים חלק חיוני וייחודי ממרקם החיים על פני כדור הארץ, ועל כולנו האחריות לבנות חברה שתומכת באפשרויות החיים של כל אחד ואחת. מערכת חינוך המכירה בכך שמגוון הוא נכס, מנוע להתפתחות וצמיחה אישית ומשותפת, מעצימה את היחידים והחברה. כחברה אנו זקוקות לכוחות וליכולות הייחודיים של כל אחד ואחת מאתנו, ומערכת החינוך צריכה לספק מגוון של סביבות, יחסים ודרכי למידה שיאפשרו לתרומותינו הייחודיות לבוא לכדי ביטוי ולהתעצם.

אף אחת לא יכולה להיות מצוינת לבדה. מצוינות היא היכולת שלי להביא את עצמי "עד הסוף", ולהגדיל ולהרחיב את עצמי ואת יכולותיי. מצוינות לא נמצאת בתוך היחיד כיוון שאנו זקוקות זו לזו – לכוחות המגוונים והמשותפים שלנו, כדי ליצור פעולה משמעותית, לדרכים השונות בהן אנחנו מבינות את העולם – כדי להגדיל ולהעמיק את סך ההבנה המשותפת. אנו זקוקים גם לצרכים הייחודיים של כל אחד כדי לאתגר את הנחות היסוד שלנו, כדי לפתח את יכולתנו לראות ולהבין אחרים, לפעול בסולידריות, לדאוג זה לזה ולאהוב זה את זה. מערכת חינוך שמקדמת מצוינות מספקת לנו כלים להכיר את כוחותינו ולפעול למימושם. ליצור מערכות יחסים ומבנים חברתיים המקדמים את יכולתנו להיות שותפים, ולשנות או לדחות מבנים חברתיים ומערכות יחסים המצמצמות את יכולותינו. אנו זקוקים לתפיסה עמוקה של הכלה ולהגדרה חדשה של מצוינות.

תגובות גולשים

טלי פיכטנבאום
22.01.22
מאמר מרתק. תודה! אני רכזת בברנקו וייס מיתרים רעננה ואנחנו במסע פדגוגי ששואף להגיע בדיוק למקום שאתן מתארות. החיבור הזה בין הכלה אמיתית ומצוינות שמוגדרת מחדש - זה בדיוק המסע שלנו להבין איך עושים את זה הלכה למעשה. איך לרתום את המורים ובאיזה כלים לצייד אותם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.