פדגוגיה מוטת עתיד – תקציר

פדגוגיה מוטת עתיד – תקציר

ארגונים מצליחים בארץ ובעולם מתאפיינים במנהיגות ובערכים המקדמים חשיבת עתיד ועיצוב עתיד רצוי. התייחסות שיטתית למגמות עתיד עולמיות ומקומיות – חברתיות, טכנולוגיות, כלכליות, סביבתיות, פוליטיות וחינוכיות – המציבות בפנינו אתגרים והזדמנויות, היא המפתח לקיומה של מערכת חינוך רלוונטית למציאות המשתנה ורבת־התהפוכות, מסתגלת אליה ומשגשגת בה.

משרד החינוך הקים יחידת תכנון פדגוגיה מוטת עתיד באגף מחקר ופיתוח כדי שתציע מצפן מוכוון עתיד למערכת החינוך. המסמך "פדגוגיה מוטת עתיד" (להלן פמ"ע), שמאמר זה מהווה תקציר שלו, קורא לפיתוח פדגוגי וארגוני של מערכת החינוך ומערכות המשנה שלה על בסיס שישה עקרונות פעולה של פמ"ע.

מדוע המסמך מכונה ״פדגוגיה מוטת עתיד"? משום שהוא נטוע בהווה אך מוטה קדימה אל העתיד, ומשום שהוא פורש
מוטת התבוננות רחבה מאוד כדי לאפשר מדיניות חינוך שקולה ומושכלת.

אתגר הרלוונטיות למציאות המשתנה

ג׳ון דיואי טען שתפקיד החינוך הוא ללמד את הילד כיצד לחשוב, לא מה לחשוב. עידן המידע מראה כי הדרך המשמעותית ביותר להבטיח את רווחתו של האדם היא באמצעות חינוך המטפח חשיבה, למידה והשכלה. חינוך כזה יכול לגשר על פערים סוציו־אקונומיים ולאפשר לכל תלמיד מיצוב חברתי ראוי ומכובד. גם השינויים הדמוגרפיים המהירים מרחיבים את הצורך בחינוך – מתקופת הילדות המוקדמת, דרך בתי הספר והאקדמיה ועד למידה מתמשכת לאורך חיים (lifelong learning).

החינוך מושפע מהתהליכים החברתיים ומשפיע עליהם: העיור המואץ, השתנותם של קהילות ויחידים, התהוותם של אופני חשיבה חדשים, ואף תהליכים נקודתיים כגון השמנת יתר. האתגר של החינוך הוא לשמר את זיקתו לתהליכים אלה ולתהליכים חברתיים אחרים ולהשפיע עליהם לטובה – להיות רלוונטי.

פמ"ע נועדה לסייע למערכת החינוך להתמודד עם אתגר הרלוונטיות. היא מבוססת על תחום חקר העתיד ומשלבת ממדים של גישה אוטופית־עתידנית. כמו כן, היא מניחה כי עולם החינוך מושפע עמוקות מהמציאות החיצונית שבה הוא פועל. לפיכך היא שמה דגש על עיצוב עתיד פדגוגי רצוי, הנותן מענה לאתגרים ולהזדמנויות הנגזרים ממגמות עתיד כלליות וחינוכיות כאחת. פמ"ע גוזרת מחיזוי מושכל עקרונות חינוך ישימים בהווה ובעתיד. מטרתה היא להתוות כיוון למהלכי החינוך שמבצעים כלל הגורמים במערכת החינוך וגופי המו"פ במטה ובשטח.

המודל של פמ"ע

המודל משמש מצפן מערכתי המאפשר להתאים את מערכת החינוך בהווה למציאות העתידית, מציאות המשתנה ללא הרף, ולשמר את הרלוונטיות של החינוך – את זיקתו לעולם בכלל ולעולמו של הלומד בפרט. המודל פותח כמענה לאתגרים שנגזרו מסריקת מגמות עתיד בעולם בתחומי החברה, הכלכלה, הטכנולוגיה, הסביבה, הפוליטיקה והחינוך. בליבת המודל שישה עקרונות מנחים.

מגמות העתיד

מגמות העתיד הן גלובליות – חוצות גבולות מדינתיים ומציפות אתגרים המחייבים ריבוי שחקנים, מדינות וארגונים. המגמות מקיימות קשרי גומלין הדוקים ביניהן ומשפיעות באופן מכריע על החינוך. המודל של פמ"ע מבקש לנתב את השפעתן על החינוך באופן מושכל ויעיל.

מגמות חברתיות
תוחלת החיים עולה; חל גידול בעיור, בנדידה ובהגירה; מתרחשת גלוקליזציה; מתהווים שינויים במבנה המשפחה; רואים עלייה ניכרת בנפח עבודת הנשים; יש שיפור ניכר בתחום הבריאות, הרווחה ואורח החיים. אך לצד "חברת השפע" מתפתחות מגמות שליליות כגון היווצרות מוקדי לחץ חדשים על החברה בכללה ועל הצעירים בפרט.

בישראל בולטות מגמות הקשורות בגלוקליזציה (עול מקומיות). אתגרי החינוך הנובעים מכך נוגעים לתחומים כגון דרישה להתמודדות רוחבית של המערכת – עם הקהילה והמשפחה, עם רב־תרבותיות וריבוד חברתי, עם פיתוח אוריינות אזרחית, עם יצירת סביבה בטוחה ללומדים ושיפור איכות חייהם. כל אלה ועוד מחייבים הגדרה חדשה של יחס המדינה לתלמידים ולאזרחים ושל מחויבותה לרמת חייהם ולאיכות חייהם.

מגמות טכנולוגיות
החיים החברתיים והאישיים רוויי טכנולוגיה. אנשים חיים בעולם דיגיטלי־וירטואלי המובחן באופן מטושטש מן העולם האמיתי. אך ההוויה הטכנולוגית אינה מוגבלת לרשת האינטרנט. חדשנות בביוטכנולוגיה לדוגמה, בריצוף הגנטי למשל, תשנה את חיינו באופן מהותי. טכנולוגיות משבשות (disruptive technologies) חדשות "ישבשו" את חיינו באופן החורג מכל דמיון.
התפתחויות כאלה ואחרות מואצות בישראל בגלל זיקתן לביטחונה. תעשייה צבאית מתקדמת מאיצה פיתוחים טכנולוגיים בעלי השפעה מקומית ועולמית. האתגרים וההזדמנויות החינוכיים הנובעים מכך נוגעים לתחומים כגון פיתוח כישורי ניהול מידע ואוריינות דיגיטלית.

מגמות כלכליות
כלכלת הידע החדשה מתפתחת באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות ורשתות תקשורת. מאפייניה הם גלובליות, ניתוח נתוני עתק (big data) ומניפולציות של ידע, דינמיות וגמישות. הכלכלה החדשה מציבה את הלקוח במרכז, מקדמת שקיפות, נגישות ופתיחות ומבטלת חסמים מכל סוג.
בישראל יש מגמה קבועה של צמיחה כלכלית – עלייה בהשקעות, בייצוא, במגזר ההיי־טק ובשכר. כמו כן חלה ירידה באחוז האבטלה ובשיעורי העוני. ב־2016 התמ"ג והתוצר לנפש צמחו ביחס של כמעט פי ארבעה לעומת 2015.

האתגרים וההזדמנויות למערכת החינוך הנגזרים מכך נוגעים לתחומים כגון טיפוח חדשנות במציאות תחרותית, כישורי יזמות ואוריינות פיננסית, חוסן נפשי הנדרש להתמודדות בסביבה של אי־ודאות, צמצום פערים ושוויון הזדמנויות, שיתופי פעולה גלובליים עם מדינות מפותחות ומתפתחות ושילוב של אוכלוסיות מגוונות בעולם התעסוקה.

מגמות סביבתיות
ההשפעה האנושית על הסביבה הטבעית מתעצמת באופן דרמטי ומסוכן בעשורים האחרונים. מגמות שליליות רבות משפיעות על האקלים ומאיימות על הביוספרה. העולם הנאור מאמץ את גישת הקיימות החותרת לאיזון בין צמיחה כלכלית לבין שמירה על הסביבה. רק שיתוף פעולה גלובלי יוכל להתמודד עם אתגר קיומי זה. נדרשת מדיניות אחידה – ברמה הגלובלית, הארצית והמקומית.

ישראל נתונה במאבק מתמיד עם מחסור במשאבים – בקרקע, במים ובמחצבים טבעיים (אף כי בשנת 2021 צפויה השפעה ראשונית של כריית הגז על המשק), עם זיהום אוויר ועם צורך להגדיל את מקורות האנרגיה המתחדשת. האתגרים וההזדמנויות הנגזרים מכך עבור מערכת החינוך נוגעים לתחומים של חינוך לקיימות, גיבוש מודעות סביבתית ופיתוח תבונה אקולוגית.

מגמות פוליטיות
תהליכים גלובליים יוצרים תודעה של אזרחות גלובלית. כנגד, נוצר לחץ מצד קהילות לאומיות, אתניות ותרבותיות להגן על זהותן הלוקלית. תופעה זו קרויה גלוקליזציה; היא משקפת קונפליקט יסודי בין זהות אוניברסלית לזהות פרטיקולרית. קונפליקט זה מחייב הגעה לאיזון בין מוקדי זהות אלה.
בישראל משפיעים על "מלחמת הזהויות" גורמים כגון הצורך להשקיע בביטחון, לשלב את ערביי ישראל בחברה הישראלית, ליצור תשתית חברתית־תרבותית משותפת ומחייבת לכל ה"שבטים", ולעצב את מדינת ישראל כמדינה יהודית־דמוקרטית.
האתגרים וההזדמנויות החינוכיים הנובעים מכך נוגעים לאיחוי השסעים החברתיים או למיתונם, ולעיסוק פתוח בסוגיות פוליטיות טעונות.

מגמות חינוכיות
המגמות שתיארנו – בחברה, בטכנולוגיה, בכלכלה, בסביבה ובפוליטיקה – משפיעות על עולם החינוך ומאלצות אותו להגיב עליהן באופן הולם. איתור ועיצוב מגמות חדשות בתחום החינוך, הנגזרות מהמגמות הכלליות, יסייע בגיבוש כיווני פעולה לקידום החינוך בישראל והתאמתו לצורכי המאה ה־21 ולאתגריה.

המגמות החינוכיות הבולטות הן:
מעבר מלמידה תחומית ללמידה בין־תחומית, מלמידה כיתתית ללמידה מותאמת אישית, מבידול החינוך הפורמלי מהלא־פורמלי לשילוב ביניהם.
פיתוח מאפיינים אישיותיים; מעבר מרכישת ידע בלבד לטיפוח גישות, כישורים ומיומנויות אישיים.
פיתוח גישות וכישורים רגשיים; מיקוד בכישורים חברתיים, בין־תרבותיים וגלובליים.
פרקטיקות למידה והוראה שיתופיות ורשתיות.
למידה אי־פורמלית, יצרנית ויצירתית, משחקית ואותנטית.
הוראה של תחומי משמעות.
שיתוף תלמידים בעיצוב הלמידה, מורים ותלמידים כעמיתים.
הערכה מקדמת למידה, רציפה, גמישה, הדדית, מבוססת נתונים ונגישה בזמן אמת.
מוסדות החינוך כארגונים מוטי עתיד, מטפחי חדשנות ואוטונומיה אישית.
הרחבת אחריותו של בית הספר לרווחתו של התלמיד.
שילוב גורמים ומודלים חדשים בחינוך.
הסרת גבולות בין בית הספר לעולם החיצוני.
בתי הספר כארגונים זריזים, גמישים ואוטונומיים.
מיזמי למידה גלובליים־וירטואליים באמצעות הרשת.
מרחבי למידה גמישים, אי־פורמליים, תומכי יצרנות ולמידה ניידת, מקושרים וחוץ־כיתתיים במרחב היישובי והקהילתי.
תשתיות מִחשוב אישי ונייד בסביבות למידה דיגיטליות ומרחבי פעולה וירטואליים.

עקרונות פעולה

ששת עקרונות הפעולה של הפמ"ע מייצגים את התחומים שבהם מערכת החינוך צריכה להתמקד כדי לשמור על הרלוונטיות של החינוך במציאות משתנה. העקרונות – מגה־מגמות החוצות את כלל תחומי החיים – הם המנופים לשינוי החינוך.

עקרון הפרסונליות
התאמה של תכנים, מוצרים ושירותים לצרכים ולרצונות הייחודיים של כל תלמיד ותלמיד כדי להגדיל את הערך המוסף שהוא מקבל. בהשפעתם של תהליכים חברתיים ותרבותיים כוללים, החינוך יעבור בהדרגה מחינוך סדרתי להמונים לחינוך מותאם אישית.
יישום עקרון הפרסונליות בחינוך יסייע בהתמודדות עם אתגר המציאות המשתנה ואתגר הרלוונטיות באופנים אלה: ראשית, ההתאמה האישית תעצים את הערך המוסף שהלומד מקבל מהמשאבים החינוכיים הכלליים. שנית, חינוך מותאם אישית נוטה להיות מוטה עתיד, שכן הוא מותאם לבני הדור הצעיר החיים את העתיד בהווה. ושלישית, חינוך מותאם אישית יקל על הלומד להתמודד עם אתגרי העתיד מאחר שהוא עושה זאת באופן המתאים לו ביותר. יש ליישם את עקרון הפרסונליות בתחום החינוך בכל רובדי המערכת, החל במנהלים ובמורים וכלה בתלמידים ובהורים. ההתייחסות ללומד תהפוך מתקנית וסטנדרטית למותאמת אישית, הן באמצעות המורה, הלומד בעצמו, והן בעזרת טכנולוגיה המתאימה את ההוראה ללמידה אישית.

עקרון השיתופיות
בשיתופיות פועלים שני בני אדם או יותר כדי להשיג יעד משותף. יישום עקרון השיתופיות בחינוך מסייע בהתמודדות עם אתגר המציאות המשתנה ועם רלוונטיות החינוך באופנים האלה: ראשית, הוא מעצים את יכולתם של פרטים וארגונים לבצע למידה אפקטיבית ולשפר מאפייני חינוך ללומדים. שנית, שיתופיות מאפשרת ללומדים להבין את המציאות המורכבת והמשתנה טוב יותר, מאחר שכל פרט מביא את זווית הראייה הייחודית שלו והטיותיו מתוקנות על ידי שאר חברי הקבוצה. ושלישית, שיתופיות מאפשרת לקבוצות מקומיות או מבוזרות ללמוד ולפעול יחד כדי לעצב עתיד רצוי משותף ומוסכם ביחס לאתגרים ולהזדמנויות.

עקרון האי־פורמליות
פעילות אי־פורמלית מתבצעת מחוץ למסגרות ארגוניות פורמליות. למידה אי־פורמלית היא למידה מחוץ למסגרות ארגוניות וחינוכיות פורמליות וניצול הזדמנויות הלמידה הפוטנציאליות ההולכות ומתרבות במרחבי החיים השונים.
יישום עקרון האי־פורמליות בחינוך מסייע בהתמודדות עם אתגרי המציאות המשתנה ועם הרלוונטיות בחינוך באופנים האלה: ראשית, הוא מעצים את יכולת הלמידה של הלומדים באמצעות מגוון הזדמנויות למידה מעבר להזדמנויות הפורמליות. שנית, הלמידה האי־פורמלית היא מוטת עתיד ומפגישה את הלומדים עם אתגרי המציאות המשתנה וההזדמנויות שהיא מציעה עוד לפני שמערכת החינוך הפורמלית נערכת לעסוק בהם. בנוסף, סביבת הלמידה האי־פורמלית היא מוטת עתיד, פתוחה וחדשנית יותר, שכן היא מבוססת על מגוון עצום של ספקי למידה הפטורים ממגבלות רבות של מערכת החינוך הפורמלית שאינן מאפשרות לה להשתנות בקצב דומה. עקרון האי־פורמליות בחינוך הוא חלק מפרדיגמת אקולוגיית שטפי הלמידה (Learning flows) שבה משאבי הלמידה נפוצים וזמינים, הזדמנויות למידה מצויות בשפע במרחבי החיים, והלומדים יכולים באופן עצמאי להיכנס לשטפי למידה פוטנציאליים בסביבתם ולצאת מהם, וללמוד בכל מקום, זמן ומצב. פרדיגמה זו, שבה תומכים מגוון טכנולוגיות, מקורות חינוך פתוח וכלים ליצירת תכנים מקוונים, מאפשרת ללומדים להשתחרר ממודל הלמידה המסורתית הפורמלית.

עקרון הגלוקליות
גלוקליזציה היא תהליך שבו מגמת הגלובליזציה ומגמת הלוקליזציה משפיעות זו על זו ומתהוות הדדית. עקרון הגלוקליות חותר לגיבוש תודעה, זהויות ויכולות גלובליות ולוקליות אצל הלומד ויצירת איזון ביניהן, מה שיאפשר לו לפעול ולשגשג בשני המרחבים גם יחד.
יישום עקרון הגלוקליות בחינוך מסייע ללומדים להתמודד עם אתגרי המציאות המשתנה ועם הרלוונטיות של החינוך באופנים האלה: ראשית, הוא מעצים את יכולות הלומד לפעול ולשגשג במרחב הגלובלי והלוקלי. שנית, הוא מניע את הלומד ואת מערכת החינוך לבחור את נקודת האיזון הרצויה עבורם במנעד שבין הגלובלי ללוקלי באופן דינמי ומותאם לתנאי המציאות המשתנה. כמו כן, המאמץ להפוך לגלוקלי מעודד את הלומד להיחשף למעגלים גיאוגרפיים ותרבותיים מגוונים שבאופן אחר לא היה נחשף אליהם. ושלישית, הגלוקליות מספקת אסטרטגיות לריכוך סתירות וניגודים בין שני הממדים ובכך מסייעת למערכת וללומד להתמודד עם אתגרים סותרים.

עולם החינוך מושפע גם הוא ממגמות גלובליות ולוקליות הנתונות ברמה כזו או אחרת של קונפליקט. הגלובליזציה הופכת את כולנו למעין מהגרים במרחב הגלובלי, הנדרשים לפתח יכולות ורגישויות חדשות שיאפשרו לנו לשגשג ולפרוח במרחב זה. מגמות כלכליות גלובליות מובילות לראייה כלכלית של החינוך, הנתפס כמשאב כלכלי המיועד לשיפור התחרותיות בכלכלה הגלובלית. מערכות חינוך לאומיות שמות דגש גובר על לימודי ליבה מכווני כלכלה גלובלית לצד חיזוק תכנים לאומיים.

עקרון התמורתיות
תמורתיות פירושה יכולת ארגונית ואישית לפעול, לשגשג ולשמר רלוונטיות בעידן של מציאות מורכבת המשתנה באופן מואץ. תמורתיות בחינוך משמעה הגברת היכולת של הלומד ושל המערכת לעצב לעצמם עתיד רצוי, להסתגל, לפעול ולשגשג במציאות מורכבת ומשתנה.
יישום העיקרון בחינוך מסייע להתמודד עם אתגרי המציאות המשתנה ועם רלוונטיות החינוך באופנים האלה: ראשית, תמורתיות מעצימה את יכולתם של הלומד ושל המערכת לפעול בהצלחה במציאות מורכבת, עמומה ועתירת אי־ודאות. שנית, יישום עקרון התמורתיות מאפשר ללומד ולמערכת להגיב במהירות וביעילות לשינויים המתרחשים במציאות. ושלישית, יישום העיקרון מסייע ללומד ולמערכת לעצב עתיד רצוי וישים, ולהיערך ליישומו מראש באופן מתוכנן. כדי להתמודד עם אתגר התמורתיות על הלומד לרכוש וליישם ידע, גישות ומיומנויות שיאפשרו לו לפעול בעולם עתיר תמורות ולחולל תמורות אישיות בו עצמו. עליו להתייחס לשינויים כאל אתגר, לעיתים לקרוא עליהם תיגר, לקבלם כהזדמנות, לגלות גמישות מחשבתית ולפתח יכולת הסתגלות בתנאים של אי־ודאות. לשם כך יש לפתח ולאמץ גישות ותכונות של מודעות עצמית וסביבתית, של פתיחות וקבלה, של העזה, נחישות וחוסן אישי במצבים של אי־ודאות, של עמימות ושל כישלונות.

היכולת ללמוד וללמד לקראת עתיד עמום ובלתי ידוע היא אתגר הדורש התמודדות עם שתי רמות של אי־ודאות: האחת נובעת מהמורכבות של המציאות המודרנית ומריבוי המרכיבים והאינטראקציות הרבות והסבוכות בה; השנייה נובעת מהתמורתיות של המציאות, כלומר, מכך שתיאורי המציאות שהכרנו משתנים במהירות, מתרבים ואף סותרים זה את זה. אי־ודאות זו יוצרת
חוסר יציבות ואחיזה רופפת במציאות המשתנה. כך, לדוגמה, תמורתיות המציאות מייצרת שאלות פתוחות ומאתגרות כגון מהו חינוך; מהו בית ספר; האם יש עדיין צורך בבית הספר; מהו המורה והאם יש צורך בו. לשאלות מסוג זה יש מענים אפשריים עתידיים רבים, שלעיתים סותרים כאשר עונים עליהן מנקודות מבט ערכיות שונות.

ממציאות זו נגזרות שתי משימות חינוכיות שונות: מאי־הוודאות הנוצרת ממורכבות המציאות נגזרת משימה של הכנת הלומדים לעולם שבו יש לקבל החלטות בלתי מושלמות המובילות לתוצאות שקשה לחזותן; מאי־הוודאות הנוצרת מהתמורתיות נגזרת משימה של הכנת הלומדים לשגשוג בעולם בלתי מוכר שחסרה בו לעיתים שפה לתיאור המציאות, שמתקיימים בו תיאורי מציאות שונים ומשתנים, ושהכלים להבנת עצמנו ומיקומנו במציאות שנויים במחלוקת. מענה אפשרי לרמת אי־הוודאות הנגזרת מהתמורתיות הוא מיקוד הלמידה ברכישת מיומנויות כלליות, שמעצם הגדרתן הן עמידות ורלוונטיות למצבים מגוונים משתנים ואפילו לא ידועים. אולם, ייתכן שמענה נוסף ואפקטיבי יותר לאתגר זה יהיה מיקוד הלמידה בעיצוב אישיות סתגלנית. כלומר, מיקוד הלמידה ברכישת תכונות וגישות אישיותיות רלוונטיות, התומכות בהתאמה אפקטיבית למציאות המשתנה, כגון אמונה עצמית, ביטחון עצמי, מוטיבציה אישית, אנרגיה ואותנטיות.

עקרון התִכלול של זהות וייעוד אישי
עיקרון זה פירושו גיבוש עצמי שלם בעל זהות, תכלית ומצפן, המסייעים לו לנווט בגלים הסוערים של המציאות המשתנה.
יישום עקרון התכלול בחינוך מסייע ללומדים להתמודד עם אתגרי המציאות המשתנה ועם רלוונטיות החינוך באופנים האלה: ראשית, הוא מניע את הלומד לפתח באופן עצמאי זהות אישית אותנטית המתפקדת כעוגן מייצב ואיתן בים המגמות של המציאות המשתנה. שנית, הוא מוביל את הלומד לפתח באופן עצמאי תכלית אישית אותנטית המשמשת לו מצפן אישי לניווט במציאות משתנה, עמומה ובלתי מוכרת. פיתוח עצמי של זהות ותכלית אישיות ואותנטיות יגביר את הסיכוי שהן יהיו מוטות עתיד וישרתו את הלומד כנדרש. זהות אישית ותכלית אישית שהלומד יגבש באופן עצמאי עשויות להיות אותנטיות, בנות קיימא ומוטות עתיד יותר מאלו המונחלות לו מבחוץ על ידי מערכות חינוך כחלק מתהליך החִברות.

קח ועשה זאת לשלך

עידננו, שבו הכול משתנה במהירות, מציב למערכת החינוך אתגרים ומציע לה הזדמנויות. פדגוגיה מוטת עתיד עוזרת לנו להבין את התקופה ואת האתגרים וההזדמנויות החינוכיים הגלומים בה. היא עוזרת לנו לתת מענה חינוכי יצירתי ולהעצים את הרלוונטיות של החינוך. אין זה בוודאי המענה היחיד אך הוא עשוי לתת כיוון והשראה לאנשי חינוך נועזים המבקשים לעצב חינוך המגיב כראוי על ההווה ועל העתיד הנראה לעין.