לימודי מתמטיקה תיכונית בימינו מורים כמנהלי פרויקט

לימודי מתמטיקה תיכונית בימינו מורים כמנהלי פרויקט

מבוא

השינויים הטכנולוגיים המהירים מניעים שינויים משמעותיים בשיטות ההוראה ובהתאמה – גם בהישגי התלמידים. השימוש במחשב וברשת מאפשר גישה ללומדות מתקדמות, לשיעורים מוקלטים ולכמויות עצומות של מידע רלוונטי. טכנולוגיות דיגיטליות מתקדמות משכללות את יכולות הלמידה של התלמידים ומאפשרות להם להיוועץ זה עם זה ועם מוריהם בקלות רבה ולמשך זמן.

בטווח הקרוב והבינוני אנו צפויים לכניסה נמרצת של שיטות הוראה חדשניות מבוססות מערכות מומחה ומערכות מתחום ה- Big Data, שינתחו ויפלחו את הישגי תלמידים ויאתרו נושאים שבהם נדרש תגבור. רובוטים "ישוחחו" עם תלמידים ויציגו בפניהם דרכי פתרון לבעיות סבוכות, ושימוש בפלטפורמות למידה אישיות, בפודקאסטים ובאמצעים נוספים יאיצו את הלמידה.

סביר להניח שמערכות הלמידה החדשות, המאפשרות למידה אישית מחוץ לשעות הלימודים בבית הספר, יאפשרו לתלמידים שיחפצו בכך לסיים את לימודיהם התיכוניים בגיל 17-16 ולפנות ללימודים מתקדמים טרם הגיוס לצבא, בדומה לתלמידים מחוננים כיום. כמו כן סביר להניח כי השינויים בשוק העבודה המקומי והגלובלי לטובת תחומי ההי-טק והטכנולוגיה יקנו חשיבות רבה יותר ללימודי המתמטיקה ויקדמו תחומי למידה חדשים כגון סטטיסטיקה, תורת המשחקים, אלגברה בוליאנית, אלגוריתמיקה ועוד.
וכמו כן אני צופה חזרה מחוזקת של החינוך המקצועי, אך הפעם עם דגש על תחומי המכניקה, האלקטרוניקה, החשמל, התקשורת, הגרפיקה, הרובוטיקה ומדעי המחשב, תוך התרכזות בממדים התיאורטי, הניסויי והיישומי של תחומים אלה.
מערכת החינוך הנוכחית נבנתה בעידן המהפכה התעשייתית ויש להתאימה במהירות לעידן הידע. מנהיגי חינוך מתלבטים באשר לאופי השינויים הנדרשים ולאופני היישום של האמצעים הדיגיטליים החדשים בהוראה ובלמידה.
ההתפתחויות הטכנולוגיות הללו פותחות למורי המתמטיקה אפשרויות חדשות.

שינויים בסביבת הלמידה והבקרה

בסיור לימודים באנגליה שבו השתתפתי לפני כשנתיים ביקרנו במספר בתי ספר. אחד הרעיונות הפשוטים שאותם ראינו ואימצנו עם שובנו ארצה הוא השימוש בלוחות עבודה קבוצתיים. רעיון פשוט זה מאפשר למידה בקבוצות קטנות של שלושה-חמישה תלמידים, שבמסגרתן תלמידים לומדים ומתרגלים נושא כלשהו באופן עצמאי תוך שהם נעזרים זה בזה. תלמידים חזקים יותר מסייעים לתלמידים איטיים יותר, ומורים ממפים את הידע שנרכש במהירות וביעילות. החלפת הרכבי הקבוצות מפרה את הלמידה ומשפרת את הלכידות החברתית, המסייעת בתורה ללמידה אישית.
בעתיד הקרוב תכלול סביבת ההוראה והלמידה לוחות עבודה קבוצתיים, מסכי תצוגה ומחשבים שיאפשרו למורים לתווך ידע באמצעים משוכללים ולתלמידים ללמוד באופן קבוצתי ואישי. סביבת ההוראה והלמידה תהיה פחות פורמלית והידע הנלמד יהיה גמיש ומגוון. במלים אחרות, ההוראה והלמידה יהיו מותאמות אישית (personalization of teaching and learning). מערכת ההוראה והלמידה תכוון באופן אוטומטי את תהליכי ותכני הלמידה לכל תלמיד בהנחיית מנהלי התוכן המקצועי הארצי ומורים, וכן תציג למורה את מפת הידע הכיתתי ותאפשר לו לחזור ולהבהיר נושאים שלא הובנו כראוי ולעדכן במהירות את תוכניות הלמידה האישיות.
מערכת ההוראה והלמידה החדשה תתכלל את תמונות הידע הכיתתיות והבית ספריות לתמונות ידע מחוזית וארצית, מה שיאפשר למנהלי המקצוע להכין מבחנים מותאמים לרמת הלמידה בבית ספר מסוים, מבחנים שישמרו על רמת למידה גבוהה אך יאפשרו חוויות הצלחה.
מידע ממוחשב ומפורט לאורך זמן שייאסף מתהליכי הבקרה על כל תלמיד יקטין את אחוזי הנשירה בשלבי המעבר משלב לשלב על בסיס מידע בדוק ומהימן.

סיכויים וסיכונים

לצד התועלת הרבה שבהכנסת מערכות טכנולוגיות להוראה וללמידה ניתן לזהות מספר סיכונים. אחד הסיכונים הוא הגדלת הפערים בין מגזרים שונים בחברה, בעיקר בין אלה שיש להם נגישות גבוהה לטכנולוגיה החדשה לאלה שחסרות אותה. פער נוסף עלול להתגלות בין תלמידים בעלי מוטיבציה ללמידה עצמית מתוקשבת הלומדים בבית שעות רבות ותלמידים החסרים מוטיבציה כזאת.
קושי נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא שלמידה עצמית מתוקשבת מחזקת את האינדיווידואליזם ומחלישה את הזיקה לזולת, לקבוצה ולקהילה. תופעות של הסתגרות מתוקשבת מתפשטות בקרב צעירים (לא רק ביפן) ויש לאזן אותן.

כמערכת חינוך שנועדה לשרת את המהפכה התעשייתית הראשונה המערכת כוללת מנגנוני בקרה, פיקוח וניהול היררכיים שנועדו להבטיח אבחון, הכשרה וניהול אחידים ושוויוניים של מספר רב של תלמידים ומורים הפזורים ברחבי המדינה. מערכת חינוך חדשה, המותאמת לכלכלת הידע של ימינו, תזדקק אף היא למנגנוני בקרה, פיקוח וניהול אך כדי להבטיח שוויון הזדמנויות בחינוך. המגוון העצום של תחומי למידה, תכנים ואסטרטגיות למידה מעצימים את האתגר של יצירת מנגנוני בקרה, פיקוח וניהול חדשניים מכווני השגת שוויון בחינוך. השימוש בטכנולוגיות אלה מצריך יד מכוונת שתאבחן את הידע ההתחלתי של כל תלמיד ותנחה אותו להוראה, ללמידה ולתכנים המתאימים לו. נדרשת גם תמיכה בלמידה ברגעי משבר ובהתמודדות עם שאלות הצצות במהלכה.

תפקידו של המורה בעידן החדש

בפרסום שהוציא מכון ון ליר בשנת 2010 מוגדרות שתי בעיות חינוכיות מהותיות. בעיה על ראשונה היא סתירות פנימיות במטרות המרכזיות של מערכת החינוך; והשנייה – חוסר הלימה בין בית הספר לסביבתו. בעיות מהותיות אלה משתקפות בדרכים שונות בהוראת המתמטיקה ומעוררות מחלוקות סביב שאלות מהותיות בתחום. למשל, האם מסלול לימוד של חמש יחידות לימוד מיועד רק לתלמידים מצטיינים או שרצוי לצרף אליו גם תלמידים בעלי פוטנציאל מתמטי שעדיין לא מומש? או, האם מורה למתמטיקה הוא מורה מקצועי בלבד או גם מחנך?
כך או כך, ניתן לקבוע שתפקידו של המורה למתמטיקה בעידננו הוא לתכלל ולהוביל, להיות "מנהל פרויקט של הוראה-למידה" המלווה את התלמידים, מייעץ ומסייע להם לאורך שנות לימודיהם.
המורה כ"מנהל פרויקט" נדרש למגוון רחב של תחומי פעילות ומשימות: אבחון ומיפוי ידע אצל קבוצות התלמידים ותפירת "חליפה אישית" לכל קבוצה; סיוע למפתחי הכלים והתוכן של מערכות הלמידה החדשות; בקרה ומעקב אחר ערוצי הלמידה האישיים המתבצעים במקביל לתהליכי הלמידה בכתות; תגבור הוראה והשלמת פערי ידע חסרים.
בעידן הידע על המורה לספק לא רק כלי למידה, אלא להוות מופת לסקרנות, לחקר ולחדשנות – תכונות חיוניות בחברה ובעבודה בימינו. על המורה להכשיר את תלמידיו לעבודת צוות, להתמודדות עם קשיים, לקביעת סדרי עדיפויות ולהתמודדות עם כישלונות – יכולות שבינות מלאכותיות יתקשו לטפח (בעתיד הנראה לעין).
השינוי שהמורים נדרשים לעשות – מעבר ממתווכי ידע למנהלי פרויקט – הוא אתגר עצום. המורים נדרשים בראש ובראשונה לשינוי עמדות אישי הכולל מעבר למודל שאני מכנה "שלושת האלפים" – אמונה, אהבה ואחריות. המורים נדרשים להאמין ביכולתם לרכוש את הידע הרב הנדרש; לאהוב את ייעודם החינוכי המורחב (מנהלי פרויקט); ולקחת אחריות על ניהול הפרויקט של ההוראה-למידה, הכולל משימות רבות שלא נכללו בתחום אחריותם של מורי המתמטיקה ה"ישנים".
אמונה ביכולת ואחריות כוללת צומחות מתוך אהבתם של המורים להוראה (מורחבת) של מתמטיקה ולתלמידים. מורים מאמינים, אחראיים ואוהבים כאלה יהפכו לנבחרת שתוביל קהילות מורים להתנסות מושכלת בהוראת מתמטיקה מותאמת, מותאמת לתלמיד ולאתגרי הזמן.
מנהלי פרויקט ההוראה-למידה (מה שכונה פעם מורים) ישלבו בתהליכי ההוראה והלמידה שלהם אנשי מקצוע מובילים מהתעשייה עתירת הידע אשר יכשירו את התלמידים במיומנויות מבוקשות – בעבודת צוות, בתחקור והפקת לקחים, בשיטות מחקר, באסטרטגיות למידה, בניהול זמן, באימון הזיכרון, באוריינות דיגיטלית ועוד. שימוש במיומנויות אלה לצד תוכניות לימוד מותאמות ולצד "שלושת האלפים" של המורים יאפשרו מיצוי הפוטנציאל של כל תלמיד ויהוו מכפילי כוח בתהליכי חינוכו לעידן הידע.

לסיכום

לעניות דעתי אנו צפויים לראות מספר גדל והולך של שינויים בסביבת הלמידה, בשיטות הלמידה ובתכניה. מלמידה פסיבית אחידה, תוצר של הוראה פרונטלית אחידה, נעבור ללמידה אישית פעילה בתמיכתם של אמצעים טכנולוגיים המוטמעים בסביבת הלמידה. אמצעים אלה יאפשרו התקדמות בקצב אישי ובקרה וניהול ידע שיאפשרו מצדם את מיצוי האינטליגנציה המתמטית של התלמידים.
שינויים אלו כרוכים בסיכויים ובסיכונים והצלחתם מחייבת הגדרה מחודשת של תפקיד המורה. המורים יהפכו ל"מנהלי פרויקט" המבצעים מספר רב של משימות לאורך זמן מתוך אמונה, אחריות ואהבה.

רכישת השכלה כללית היא גורם מרכזי לצמצום פערים חברתיים-כלכליים, ולהשכלה מתמטית ישנה חשיבות מיוחדת שכן היא מניחה יסוד לחשיבה שיטתית ויצירתית הנדרשת במדעים ובחברה עתירת הידע של ימינו.